לכבוד יום העצמאות חשבתי לכתוב על טובתו ועצמאותו של הילד/ה שלך.
להיות עצמאי זהו מצב בו אתה לא תלוי באף אחד כדי להתקיים.
במדינה העצמאות היא יחסית. כי היא תלויה בגורמים שונים לצורך קיומה הפיסי והכלכלי כמו:
גבולות, סדר ציבורי ושלטון חוק.
ההורים מגיעים אלי עם ילדיהם החווים קושי מסויים. יחסית פשוט לפתרון אבל
מאחר ומתעכבים זמן רב הפתרון הקל נראה מסובך. אני מעדיפה לעזור לשני הצדדים.
לאפשר לשניהם קלות בעת השינוי אותו הם חווים.
לרוב זה הקונפליקט בין לאפשר לילד להיות עצמאי לבין לדרוש ממנו עמידה במשימות.
להקנות לו הרגלים כדי ליצור תפקוד שלא יפריע לאחרים ושיעזור לו להשתלב
בקבוצה בה הוא נמצא תוך כדי הרצון לאפשר לילד להיות עצמאי ולשמור על המאפיין אותו.
רוב התינוקות מרגע לידתם שואפים להיות עצמאיים, הם מתחילים לנשום באופן עצמאי
ובכוחות עצמם עם גזירתו של חבל הטבור. נכון ההורים מאכילים ומחתלים, הילד רוצה הכל לבד.
הוא משתמש בזכות הבחירה שלו, ומביע את העדפותיו ביחס לדברים שונים.
"רוצה"! "לא רוצה! "את לא מחליטה עלי"!
אתה נמצא כל הזמן בהתלבטות. אתה רוצה לחנך את ילדך, ללמד ולמנוע אותו
מכל שעשית. וגם רוצה שיהיה עצמאי, יביע דעותיו ויחליט בעצמו כשיגיע הרגע.
בילדותו אתה אומר לילד מה לעשות. מותר אסור. כן לא. שחור לבן.
וביום בהיר אח כשהוא לא יודע מה הוא רוצה אתה אומר לו. נו כבר תחליט לבד.
איך יפעל הילד מתוך הזהות של עצמו? איך יבחר לבד? איך נוודא שהוא לא מושפע מהסביבה בלבד?
ואולי בחלק ממקרים כן יהיה מושפע, אבל יעשה זאת מתוך מודעות, בשלות ושקט נפשי.
איך תוודא שיבצע מטלות שביקשת וגם ירגיש חופשי?
שירגיש בטוח גם כשאתה נותן לו להתנהל לבד בלי לפתח פחדים וחרדות?
איך תקנה לו תחושת חופש ליצור לפעול לחשוב מתוך מרכז פנימי יוצר ומרגיש אהוב ובטוח?
מרכז רגוע וערני שיכול לכוון את חיי ולהעניק להם משמעות ותוכן.
לילד יש "דרך משלו לראות, לחשוב ולהרגיש" (רוסו), הוא אינו מבוגר,
הוא נתון בתהליך של התפתחות והשתנות.
כדאי להתחיל מגיל מצעיר, ללמד ולחנך את הילד לעצמאות.
להציב גבולות ברורים ובתוך הגבולות לתת אפשרות לבחור. וכך לאמן את השרירים:
שריר קבלת ההחלטות שלו.
את שריר למידת הטעם האישי שלו מה הוא אוהב ומה לא.
את שריר הגמישות שלו, שיכול לאפשר לו לבחור בכל פעם משהו אחר.
שריר הלמידה העצמאית.שריר הבשלות הפיסית, הרגשית, המנטלית והנפשית.
הילד שלך מתפתח לקראת עצמאות שלו. עזור לו בדרך. אפשרו לו הזדמנויות להתנסות,
לחוות ולהתפתח בחיי הרגש והדמיון באופן אישי. אפשרו לו אוזן קשבת וכתף לבכות עליה.
כן, אפשרו לו נוכחות שלכם, כדי שאפשר גם יהיה לשחק ולצחוק איתכם. תנו לו הכוונה ותנו בו אמון.
אפשרו לו איזון בחיים. כדי שכשיגיע לגיל ההתבגרות יוכל להתנתק מכם
כדי להכיר את עצמו ואחר כך יגיע לבגרות יחזור אליכם כשהוא מגובש.
יום העצמאות מלא אהבה ובטחון שמח.
