הורים רבים מתמודדים עם קושי בהשגת שתוף פעולה מילדיהם.
לפעמים הם מותשים ולפעמים חסרי סבלנות.
ההורים מרגישים שאין להם כלים לגוון את ההתמודדות והדרך שהם מכירים לא משיגה תוצאות.
כדאי לכם להשתמש בטכניקות משחק המשמש אמצעי להשגת שתופי פעולה,
הצבת גבולות, למידת כללים להתנהגות, הרגעת הילד.
האם אתם משחקים עם ילדכם?
אם כן. כל הכבוד. הילד לומד כך איך להתנהג.
לומד שהוא אהוב. ולומד שדרך צחוק אפשר לעבור משימות קשות בקלילות. לומד להרגע.
האם אתם מתקשים לשחק עם הילדים?
אל תענישו את עצמכם פעמיים. אולי פשוט לא שיחקו איתכם כשהייתם קטנים.
אולי משעמם לכם. אולי אתם סובלים מדיכאון או חרדה כרוניים.
אולי אתם מתמרמרים כי אין לכם זמן עבור עצמכם.
ילדים המתמודדים עם מתח או טראומה ולא טופלו,
מתנהגים בתוקפנות ואינם רוצים ללכת לישון בקלות או מסרבים לשתף פעולה בבית או בכיתה.
תינוקות שעברו טראומה בלידה יש להם נטיה לבכות אפילו במשך ימים ומגלים סימני סטרס.
כדאי לתת חיבוק אהבה וביטחון לתת כתף לבכי עד שירגע.
אם לא ישחררו את הבכי זה עלול להתפתח לדיכאון, פחדים, חרדות,
התעוררויות תכופות בלילות התנהגות תוקפנית או נטולת שת"פ.
חויה של התקעות בתעלת הלידה עלולה להביא פחד ממנהרות והתנגדות למשיכת חולצות מעל הראש.
החויה של הסתבכות בחבל הטבור יכול להוביל לסירוב לחגורת בטיחות
אם הילד לא החלים בבכי בשנה הראשונה. יופיעו תסמינים.
כשהתינוק בוכה יש לקבל ולהרגיע. כשהתינוק רגוע – אפשר לשחק.
מחקרים הראו שעונש גופני מזיק לילדים, מגביר התנהגות אגרסיבית ויכול להוביל יותר מאוחר לחרדה ודיכאון.
לפעמים אפילו לשלוח אותם לחדרם יכול לתת להם להרגיש נטוש בדיוק ברגע שהם צריכים חיבוק. או להרגיש אהוב.
יש הורים המניעים למוטיבציה בעזרת חיבוקים פינוקים מדבקות. בלי עונשים.
הסיכון כאן שכשהילדים גדלים הם יכולים לרכוש לעצמם פינוקים והכח שלכם יורד.
או המוטיבציה הופכת להיות חיצונית ותלויה בפינוק ובפרס ולא מוטיבציה פנימית.
איך נפעיל את מקור ההנעה הפנימי, יכולת הפעלת שיקול דעת וכושר שיפוט עצמי?
שאלו את עצמכם "איך אני רוצה שילדי יתנהג?"
יש להשאיר את המשמעת למען בטחון הילד ולספק מידע כדי שיבחר בחירות חכמות בחיים.
כדאי ללמד אותם לחשוב על התוצאות ארוכות הטווח של התנהגותם. ולהתייחס כל מקרה לגופו.
איך להשיג שתוף פעולה מהילד?
1. לתת הסבר – שב וחגור אחרת אתה עלול לקבל מכה בעצירת פתאום.
2. לתת אפשרות בחירה: מה אתה מעדיף חביתה או ביצה קשה?
3. הפכו את הפעילות למשחק:
אספר לך סיפור בזמן שאתה נכנס לכיתה.
בואו נעמיד פנים שאתה הסוס שנכנס בדהרה לכיתה.
השתמשו במשחק היפוך תפקידים – בוא נתחלף אתה ההורה/המורה
ואני הילד הכועס.
לידת אח חדש עלול לגרום למתח רב ולהתבטא בעקשנות בהתנהגות אגרסיבית ברגרסיה.
כל מה שהילד רוצה זה אהבה ולאפשר לו לשחרר רגשות ולקבל את נוכחותם של האח או האחות.
חשוב להרגיע את הילד המבוגר שלא הפסקתם לאהוב אותו.
לקבוע זמני משחק חצי שעה פעם בשבוע.
בייביביסיטר לתינוק אפילו יום יום עם האם.
יש לאפשר לילד לצחוק בלי לפחד שיאבד את אהבת הוריו. הראו אהבה ותמיכה. פיצוץ בלונים.
1. משחק תפקידים עם בובות. לתת לילד לצחוק.
2. הוצאת אגרסיה בפלסטלינה או ציור ושחרורו החרדה.
3. לאפשר לשחרר תוקפנות במלחמת כריות. היפוך תפקידים. להתפנק קצת. ואם צריך טיפול פסיכולוגי/ אייפק.
עוד ארועים מעוררי מתח: פרידה ארוכה מההורים, מתחים בבית ספר, משמעת,
חרדת מבחנים, התעללות מינית, גירושי הורים, מחלת הורה, דיכאון,
אלכוהוליזם. תמיד יש סיבה שצריך לבדוק ולברר עם הילד .
לבדוק קודם בבית ובמקביל מה קורה בביס ולשתף את הצוות בית הספר.
ילדים שסובלים ולא משתפים. יתקשו לישון. יתקשו לנשום. יתלוננו על כאב ראש.
יסרבו להכין שעורי בית. יכול להיות שיסבלו מהתקפי זעם.
מה לעשות? לברר מהו מקור המתח. ליצור קשר עם המורה או מנהל בי"ס.
ממליצה לכם לקרוא את הספר "גם אני פה" המלמד טכניקות הרגעה בהנאה רבה.
הספר כתוב בצורת מחזה ומאפשר לגננת ולמורה להפיק הצגה מהנה.
להזמנות יוני 052-6192444
http://gamanipabook.wixsite.com/mysite
